העבודה עוסקת בהליכה העיוורת אחר חזון הקמת בית (הלאומי, הזוגי ובכלל) ובשאלות כמו: מה המחיר של התמסרות לחזון ללא עכבות? מי ומה עלול למות בדרך להגשמתו? האם שייכות למקום היא תנאי לחופש? איך חופש של אחד עלול לגרום לדיכוי האחר?
הפסקול של היצירה מבוצע חי על הבמה ע"י מופיע שלישי, אשר מייצר מקצב קבוע ע"י חפירה בחצץ הנמצא בגיגית, תוך שהוא שר את מילות השיר "פה בארץ חמדת אבות". הפעולה שלו מתייחסת לשירת עבדים אפרו-אמריקאים מארה"ב של שנות ה30, המקצב וסגנון השירה שאולים מהקלטות מקוריות של שירים כאלו.
היצירה מנסה לאמת את החלום להשתייך למקום ולשייכו לנו, עם המציאות של ימינו; מציאות שירשנו, נולדנו לתוכה, ומזמן התרחקה מאותו חזון, בעוד אנחנו הפכנו עבדים לו.
היצירה עלתה בטרום בכורה בינלאומית בפסטיבל "ימי ירושלים 2014" בפראג, כחלק מפסטיבל "Tanec Praha" ובבכורה באירוע "מקומי", אותו אצרה מאיה ברינר במסגרת פרויקט "יוצר אוצר" בתמיכת קרן ביסטריצקי ועמותת הכוריאוגרפים.
